#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1] הפקיד ברשותו ס""ת ואיננו זוכר מי ובאו אליו 2 בנ""א וכל אחד טוען בטענת ברי שהוא הפקיד ברשותו את הס""ת והשומר יודע שאחד מהם הפקיד אך לא זוכר מי, מה יעשה? ומה הטעם?             2] מה יעשה  כשאף אחד לא תובע אותו אך הוא מסופק על 1 מתוך 2 בנ""א מי הוא בעל הס""ת? מעיקר-הדין/לצאת יד""ש? ומה  הטעם?                               3] מה החילוק בין 2 בנ""א שהפקידוהו כל אחד בסכום אחר והשומר לא זוכר מה סכום שכל אחד הפקיד שלכו""ע הוא חייב לצאת יד""ש [-כשהמפקידים ג""כ לא זוכרים] מהמקרה שלפנינו כשאחד מתוך 2 הפקידו אצלו?                               4] מה הדין כשהשומר מסופק על 1 מתוך 2 משפחות ששתיהם עכשיו ל""ע התייתמו מי מאביהם שהפקיד אצלו והיתומים לא תובעים כלום - כלפי חיוב לצאת יד""ש?        ומה הסברא לחלק בין יתומים ללא יתומים?"	"1.צריך לתת לכל אחד ס""ת - כיון שפשע שהיה צריך לרשום מי הוא המפקיד.        2, מעיקר הדין פטור כיון שאין טענת ברי לאף אחד, אך לצאת יד""ש נחלקו הראשונים האם חייב לתת לכל אחד ס""ת והשו""ע לעיל  סימן ע""ו הביא 2 דעות בזה אבל הרמ""א כאן פוסק שפטור.             3. הסמ""ע מבאר שכ2 מפקידים ולא רשם, זו פשיעה יותר גדולה ולכן חייב עכ""פ בד""ש אע""פ שהמפקידים לא זוכרים, משא""כ כשרק 1 הפקידו, אף שהיה צריך לרשום, כיון שיכל לטעות במה שלא רשם - שרק 1 יפקיד ורק 1 יתבע, אין זה נחשב לפשיעה גדולה ולכן כשהם לא תובעים אותו, יש סוברים שפטור לצאת יד""ש.                4. חייב לצאת יד""ש, שהרי אין רעותא  על היתומים במה שהם לא יודעים -שהרי לא הם הפקידו,      ועדיין  צ""ב הגדר בין יתומים ללא יתומים."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שומרים/סימן ש/סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1] 2 בנ""א הפקידו בהמות אצל רועה ומתה אחת מהם ואינו יודע של מי מתה /1 הפקיד 2 בהמות ו2 הפקיד בהמה אחת /1 הפקיד בהמה גדולה וה2 הפקיד בהמה קטנה, מה יעשה כש2 המפקידים טוענים בטענת-ברי שהבהמה שחיה שייכת לו /שהוא הפקיד 2 בהמות /שהבהמה הגדולה שייכת לו?                   2] מה הדין כש2 המפקידים הפקידו ביחד זה בפני זה?  ומה הטעם?                           3] מה הדין כשבזמן ההפקדה המפקיד לא היה בביתו ולכן 2 המפקידים הניחו את בהמותיהם בעדר בהסכמתו ולכן השומר לא היה יכול לדעת של מי כל אחד - ושתיהם טוענים ברי או שמא על הבהמה שחיה שהיא שלהם - בדיני-אדם?           וכלפי חיוב לצאת יד""ש [-לכל השיטות]?"	"1. חייבים לישבע שתיהם כטענתם והשומר מחוייב  לתת ל2 המפקידים כטענתם - בהמה גדולה ואם טוענים שהפקידו 2, יתן לכל אחד 2 - כיון שפשע במה שלא רשם מה כל אחד הפקיד.                 2.גם כשהפקידו ביחד, חייב - ואין מזה ראיה שמחלו במה שהם הפקידו ביחד - כיון שגם כשהם מפקידים בזא""ז, כשהמפקיד בהמה קטנה/המפקיד רק בהמה 1 יבוא לתבוע את פקדונו והשומר יוציאנו לו מעדרו, יראה את הבהמה הגדולה של חברו/את 2 הבהמות של חברו ויטען שהם שלו, לכן אין שום ענין שימנעו מלהפקיד ביחד.           3.בדיני-אדם כשבהמה אחת מתה, מניח את הבהמה שחיה עד שיבוא אליהו - שהרי לא פשע במה שלא רשם מה כל אחד הפקיד אלא אדרבה אופן הפקדתם גרמה לספק שלפנינו - במה שהפקידוהו שלא בפניו.<br>אבל אם שתיהם טוענים בטענת-ברי שהוא בעל ה2 בהמות וכדומה אם השומר רוצה לצאת יד""ש, נחלקו השו""ע והרמ""א האם חייב לתת לשתיהם כטענתם, השו""ע פוסק שפטור והרמ""א פוסק שחייב לצאת יד""ש [-כי דין זה שווה לדין הפקדה בכרך אחד שבסעיף א' שנחלקו בו השו""ע והרמ""א האם חייב לציד""ש],               ואם הם טוענים שמא, לכו""ע פטור אף בדיני-שמים."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שומרים/סימן ש/סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"הפקידו אצלו 2 בנ""א אחד כלי גדול ואחד קטן והשומר לא יודע מה כל אחד הפקיד, מה יעשה? ומה הטעם? והאם צריכים שתיהם לישבע על טענתם?                 1]כש2 טוענים טענת ברי שהכלי הגדול שייך להם? 2] כשטוענים שהפקידו אצלו אך לא זוכרים מה, בדיני-אדם? ובדיני-שמים?                     3]כשטוענים כל אחד שמא אני בעל הכלי-הגדול?"	"1. ישבעו שתיהם שהפקידו את הכלי הגדול וישלם השומר לכל אחד כלי גדול - שהרי פשע במה שלא רשם על כל אחד מהו הפקיד. <br> 2.3. אם רוצה לצאת יד""ש, יתן לכל אחד שווי של כלי גדול, אבל בדיני-אדם חייב לכל אחד רק שווי של כלי קטן וכלפי היתרה של כלי הגדול- הדין תלוי מהו טענתם: שאם הם לא טוענים כלום, יחלק ביניהם את היתרה, ואם שתיהם טוענים שמא הכלי הגדול שלי - יניח את היתרה של שווי הכלי הגדול עד שיבוא אליהו."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שומרים/סימן ש/סעיף א/סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מי שהפקידו אצלו 2 אנשים: 1]10,000 ש""ח, 2]20,000 ש""ח, ואינו זוכר מי הפקיד את ה20,000 ש""ח:          1] באיזה אופן חייב לשלם לשתיהם 20,000 ש""ח -  למרות שברור שאחד מהם הוא רמאי?<br>2]באיזה אופן רק כדי לציד""ש הוא חייב לשלם לכל אחד מהם 20,000 ש""ח, - ובדיני אדם 1] מתי הוא  משלם לכל אחד 10,000 ש""ח ואת היתרה סך 10,000 ש""ח מניח עד שיבוא אליהו? 2] ומתי מחלק ביניהם את ה10,000 ש""ח - שבסך הכל כל אחד יקבל 15,000?                    <br>3]באיזה אופן אף כדי לציד""ש צריך לשלם לכל אחד רק 10,000 ש""ח, ואת היתרה סך 10,000 ש""ח מניח עד שיבוא אליהו?     ומתי מחלק ביניהם את ה10,000 ש""ח - שבס""ה כל אחד מקבל 15,000 ש""ח?  ומהו ביאור בהפקדה ב""כרך-אחד""?"	"ב3 המקרים הנ""ל השומר טוען ל2 המפקידים טענת שמא אתה הוא בעל ה20,000 ש""ח, והשומר נחשב שפשע בשמירה כי היה מוטל עליו לרשום על כל הפקדה מי הם בעליה,        ולכן:1]כש2 המפקידים טוענים בטענת ברי  שהם הפקידו 20,000 ש""ח, חייב לשלם לשתיהם 20,000 ש""ח [ - והם ישבעו שבועת היסת שהם הפקידו 20,000 ש""ח.]<br>2]כש2 המפקידים הם שמא, אם הוא רוצה לציד""ש, ישלם לכל אחד סך 20,000 ש""ח. אבל בדיני אדם הוא חייב לשלם לכל אחד רק 10,000 ש""ח. <br>ביתרה - סך 10,000 ש""ח, יש חילוק בדבר  איזה טענת שמא הם טוענים: כשהם לא תובעים כלום, מחלק ביניהם את ה10,000 ש""ח ובס""ה כל אחד יקבל 15,000 ש""ח -וכדין ממון המוטל בספק במקום שאין מוחזק - שלכו""ע חולקים.<br>כש2 המפקידים טוענים שמא הפקדון שלי היה סך 20,000 ש""ח, מקבל כל אחד 10,000 ש""ח ואת היתרה סך 10,000 ש""ח מניח עד שיבוא אליהו. והטעם, שאף בטענת שמא, ניכר שאחד מהם הוא רמאי - שהרי אומר שיש לו ספק-שקול ששמא מגיע לו 20,000 ש""ח.[ש""ך]<br>3]כש2 המפקידים הפקידו בארנק אחד סך 30,000 ש""ח ו2 המפקידים לא תובעים את השומר בטענת ברי אלא בשמא, [וכן באופן ש2 המפקידים תובעים בטענת ברי, למעשה ויבואר להלן שנחלקו בו הראשונים אך למעשה ה""ה] לכו""ע אף כדי לציד""ש א""צ לשלם לכל אחד 20,000 ש""ח, כי כשההפקדה היתה בארנק אחד - הם האמינו זה לזה ולא היה מוטל על השומר כלל  לזכור מי בעל ה20,000 ומי בעל ה10,000. [ולדעת רש""י הרא""ש והטור -הביאום הש""ך והסמ""ע- אף כשהפקידו  כל אחד בארנק נפרד, אם שתיהם הפקידו אחד בפני השני, זה נחשב שהאמינו זה לזה ופטור השומר.]     ואם הם לא תובעים כלום, יחלק ביניהם את היתרה, ואם  שתיהם טוענים שמא שלי הוא ה20,000ש""ח, מניח את היתרה עד שיבוא אליהו."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שומרים/סימן ש/סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"הפקידו אצלו 2 בנ""""א בארנק אחד 1] 10,000 ש""ח 2] 20,000 ש""ח ו2 המפקידים טוענים בטענת-ברי שה20,000 ש""ח שלהם והמפקיד לא רשם ולא זוכר מי הפקידו,     האם חייב / פטור לשלם לכל אחד 20,000 ש""ח מעיקר-הדין/ לצאת יד""ש ?"	"בדיני-אדם פטור כיון שהאמינו זה לזה, והראשונים נחלקו כיון ששתיהם טוענים טענת-ברי, האם כדי לציד""ש חייב לתת לכל אחד 20,000 ש""ח - ולמעשה לא צריך לשלם להם יותר כי  הרמ""א פוסק שכיוון שהם האמינו זה לזה,פטור."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שומרים/סימן ש/סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"בספק ממון שמניחו עד שיבוא אליהו - היכן מניחו? ומה ההלכה למעשה?  ומתי לכו""ע מניחו בב""ד?"	"הראשונים נחלקו האם מניחו בב""ד או ברשותו.             סברת הראשונים שמניחו בב""ד משום חשש שמא מחזיק-הממון מערים לומר איני יודע כדי שיפסק הדין יהא מונח ואח""כ יקחנו לעצמו   - למעשה, השו""ע והש""ך פוסקים שמניחו ברשותו, ומבאר הש""ך שרק כאן אין לחוש שמערים כי השומרים אשמים במה שהפקידו באותו ארנק. [ומבואר בזה שבשאר מקומות שאומרים יהא מונח - לכו""ע יהא מונח בב""ד דווקא.]"	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שומרים/סימן ש/סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מי שהפקידו אצלו 2000 דולר ואינו זוכר מי:      <br>1] באיזה אופן חייב בדיני-אדם לשלם לכל אדם שמסופק עליו  שמא הוא בעל ה2000 דולר?<br>2] באיזה אופן פטור לשלם לכולם - ואף כדי לצאת ידי שמים?<br>3]מה הטעם שכשכל המפקידים נפטרו והפקדון שייך ליורשים בדיני אדם פטור לשלם לכל אחד ואחד, אך כדי לציד""ש חייב לשלם לכל אדם שהוא מסופק עליו שהוא בעל  ה2000 דולר?"	"ב3 המקרים הנ""ל, השומר הוא שמא, ולכן 1]כשכל אותם בנ""א- שעליהם הוא מסופק שמא הם בעלי הפקדון, הם טוענים טענת ברי שה2000 דולר שייך להם,  חייב לשלם לכל אחד מהם 2000 דולר.<br>2]כשאותם בנ""א שעליהם הוא מסופק, לא תובעים אותו כלום. והסיבה בזה היא, שכשאין תביעה, בעלי ה2000 דולר לא זוכרים מההפקדה, והשומר לא צריך לזכור יותר מהבעלים.[רא""ש וכן פוסק הרמ""א - אך כתבו הקצוה""ח והש""ך ששיטת התוספות ועו""ר שחייב לציד""ש]<br>3]כשכל אותם בנ""א שעליהם הוא מסופק שהם בעלי ה2000 דולר נפטרו, והיתומים של כולם אומרים שמא אבינו הוא בעל ה2000 דולר. והטעם, שמכיוון שאין  טענת ברי נגד השומר, הוא פטור מדיני אדם, אך מכיוון שיש לו ספק על כל היתומים  שמא מגיע להם את ה2000 דולר והשמא של היתומים הוא שמא טוב, הוא חייב לשלם להם כדי לציד""ש."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שומרים/סימן ש/סעיף ד	האם יש חילוק בין אם המפקיד חי או לא	
